• haamanitveharochel

הקשר בין טרור, השכלה והכנסה

להילחם בעוני כדי להילחם בטרור

בשנת 2002, הנשיא ג'ורג' בוש אמר: "אנחנו נלחמים נגד עוני, כי תקווה היא תשובה לטרור". באותה שנה, נשיאים של מספר אוניברסיטאות טענו כי יש להגדיל את ההשקעה בחינוך והשכלה כחלק מהמאמץ למיגור הטרור. הרעיון כי טרור נובע מעוני ובורות משותף לכל הקשת הפוליטית, ולא רק בארה"ב. אבל האם זה נכון? אולי הקשר בכלל הפוך? אולי עוני ובורות דווקא מפחיתים טרור, ועושר והשכלה מגבירות אותו? אנקדוטות אפשר למצוא לכאן ולכאן. מצד אחד יש לנו מחבלים עניים ולא משכילים ומצד שני, יש לנו את אוסמה בן לאדן, שהיה אדם משכיל ויורש של מיליונים.

ברור אם כן, שלא כל המחבלים עשירים ולא כל המחבלים עניים. אנחנו נמצאים בתחום האפור יותר של טענות סטטיסטיות והשאלה היא – מה המחקר אומר לנו? האם יש קשר בין השכלה והכנסה לטרור, ואם כן – מה הוא? התשובה, באופן מאוד מדכא, היא שאם קיים קשר, הוא כנראה הפוך ממה שהיינו חושבים – הכנסות גבוהות יותר, פחות עוני, יותר השכלה – מובילים ליותר טרור, ולא פחות. למה? ואיך הגיעו בכלל למסקנה הזו? הנה אנחנו מתחילים.

למה שיהיה בכלל קשר כזה?

למה שיהיה בכלל קשר בין תנאים כלכליים (עוני והשכלה) לטרור? ככל שאני עני יותר, יש לי פחות בשביל מה לחיות ולכן, יש יותר סיכוי שאעסוק בטרור. שימו לב שבעצם ניסחנו כאן מודל. מודל הוא הפשטה ורידוד של מציאות מורכבת שבהכרח טועה, אבל ייתכן שהוא מספיק שימושי על מנת לעזור לנו להבין תהליכים מורכבים ואולי גם יעזור לנו לבנות מדיניות מתאימה. בדרך-כךך, לאחר שמנסחים מודל, לוקחים אותו אל הנתונים ובוחנים אותו. המודל הזה נשמע הגיוני, אבל הוא לא המודל האפשרי היחיד או זה שמסביר הכי טוב את הנתונים. אחת הבעיות שלו היא שהוא מתעלם מכמה גורמים נוספים קריטיים: אם אני מאוד עני, מתי יש לי זמן בכלל לחשוב ולהתעסק בפוליטיקה ודת? אם יש לי פחות בשביל מה לחיות, למה לי לעסוק בטרור ולא ב"סתם" פשיעה או פשוט לשבת בחוסר מעש? איזה ארגון טרור בכלל יעסיק אותי?



רגע. מה זאת אומרת, "יעסיק אותי"? מחבלים הם מחבלים הם מחבלים. הם לא הולכים לראיונות עבודה, ארגוני טרור לא מייצרים מוצרים או שירותים. אם תחשבו על זה קצת יותר, תבינו שבעצם ארגוני טרור מאוד דומים למעסיקים (מרקס ולנין בטח היו גאים בי). מגדל עגבניות מייצר עגבניות, ולשם כך הוא צריך עובדים ומכונות. אינטל מייצרת מעבדים, ולשם כך היא צריכה עובדים ומכונות. ארגוני טרור מייצרים... טרור (מפתיע!) ולשם כך הם צריכים עובדים – החל מהמחבל עצמו שיבצע את הפיגוע, ועד למערך לוגיסטי שישיג ויעביר למחבל את הפצצה או הנשק, וידאג שהוא יגיע למטרה שלו. בדיוק כמו שאינטל ומגדל העגבניות מעסיקים אנשים עם כישורים ורמות השכלה שונות, כך גם ארגוני הטרור. העני שאין לו בשביל מה לחיות מהמודל הפשטני הוא במילים פשוטות – עובד לא משהו. בשביל לייצר פיגוע טרור "איכותי" צריך להשקיע הרבה משאבים וצריך "אנשים מצוינים". צריך גם אנשים שיהיה להם מאוד אכפת ממה שהם עושים. ברגע שמבינים שיש כאן עוד צד – צד ה"ביקוש" למחבלים, כבר אפשר להתחיל להבין למה יכול להיות שיותר השכלה והכנסה דווקא יובילו ליותר טרור. ככל שאנשים יהיו יותר משכילים ועשירים, ארגוני טרור יוכלו להוציא לפועל יותר פיגועים ובאיכות גבוהה יותר.


עד כאן עם מודלים ותאוריות. בואו נדבר תכל'ס.


מה אומרים הנתונים

טרור, כלכלה, והקשר ביניהם, הוא לא נושא של מחקר אחד וגם לא שניים. זהו תחום מחקר שלם שאתם בוודאי יכולים לנחש שישראלים בולטים בו, "בזכות" החשיפה הגדולה שלנו לטרור. רשימה חלקית ובהחלט לא ממצה של השמות הגדולים בתחום בישראל כוללת את: קלוד בר-רבי, אסף זוסמן, אסטבן קלור ו-משה שעיו.

קרוגר ומלקובה (2003) מספקים לנו סקירה של הספרות המחקרית בתחום שמנסה לענות על השאלה – מה הקשר בין השכלה ועושר (או עוני) לטרור? הקשר נבדק בכמה דרכים ומגוון מקומות:


סקרים פלשתינים: סקרי דעת קהל פלשתינים מדצמבר 2001 בחנו את הקשר בין טרור ותמיכה בטרור וכל מיני מאפיינים דמוגרפיים – מקצוע, השכלה, תעסוקה. ניתוח סטטיסטי של הסקר מעלה כי מקצועות בעלי הכנסה גבוה יותר ויותר השכלה מתואמים עם יותר תמיכה בטרור נגד ישראל וארה"ב.


מחבלים מחיזבאללה: החיזבאללה הוא ארגון רב פנים. לא רק ארגון טרור, אלא גם מפלגה פוליטית, כח שיטור מקומי ומפעיל צדקה. בין השאר, היה לו גם שבועון ובו הוא פירסם ביוגרפיות קצרות של 129 השהידים שלו שנהרגו בין 1982 ל-1994. לפי הערכות, מדובר בבערך שליש מסך הלוחמים של החיזבאללה בתקופה ההיא. מתוך הביוגרפיות אפשר לדעת האם כל שהיד היה עני, בן כמה היה כשנהרג, מה הייתה רמת ההשכלה שלו ועוד. את המדגם הזה השוו למדגם מייצג של הלשכה הסטטיסטית הלבנונית מאותה תקופה ובאותו טווח גילאים. על ידי מודל שמשקלל את כל הגורמים האלה, נמצא שעניים הם בעלי סיכוי של 40% פחות להיות לוחמי חיזבאללה. מי שיש לו השכלה על-תיכונית (כולל אקדמית) הוא בעל סיכוי של 32% יותר להיות לוחם חיזבאללה.


מחבלים פלשתינים: באופן דומה למחבלים מחיזבאללה, לקחו ביוגרפיות של שהידים פלשתינים שפורסמו בין 1987 ל- 2002 במגזינים של החמאס, הג'יהאד האיסלמי והרשות הפלשתינית. הנתונים על השהידים הפלשתינים הושוו לאוכלוסייה הכללית הפלשתינית בעזרת סקרים של הלשכה הסטטיסטית הפלשתינית. נמצא שעניים הם בעלי סיכוי של 52% פחות להיות שהידים פלשתינים. שנת השכלה נוספת מעלה את הסיכוי ב-63%. יותר מעניין מזה: התקופה היא תקופת פיגועי ההתאבדות. באופן נאיבי, היינו חושבים שמחבלים מתאבדים הם בדיוק אלו שסביר יותר להניח שהם עניים ולא משכילים. הרי מי שבוחר להתאבד, כנראה אין לו בשביל מה לחיות, והוא נמצא במצוקה גדולה. ההפך הוא הנכון, וכאשר בוחנים את שאלת הסיכוי להיות מחבל מתאבד – התוצאות חזקות אפילו יותר. עניים הם בעלי סיכוי של 82% פחות להיות מחבלים מתאבדים וכל שנת השכלה נוספת מעלה את הסיכוי ב-106%. למעשה, מתוך 48 מחבלים מתאבדים בתקופה, לכמעט 60% מהם הייתה השכלה על-תיכונית, לעומת 15% בלבד מכלל האוכלוסייה הפלשתינית:



המחתרת היהודית: בין 1980 ל-1984, המחתרת היהודית ביצעה מספר פיגועי טרור נגד פלשתינים. בפיגועים אלו נהרגו 23 איש ו-191 נפצעו. אחד מחברי המחתרת היהודים הידועים ביותר הוא חגי סגל, שכתב ספר בנושא. בעזרת הספר, יש לנו גישה למיני-ביוגרפיות של 27 חברי מחתרת ואנשים שקשורים אליה. זהו המחקר החלש ביותר בסקירה, שכן הוא לא כולל השוואה לאוכלוסייה הכללית, וגודל המדגם קטן מאוד – ובכל זאת, גם שיעור חברי המחתרת היהודית המשכילים ובעלי הכנסה נאה הוא גבוה. במחתרת היו חברים מורים, סטודנטים, מהנדסים, יזמים, תוכניתן, כימאי וטייס קרב.

ניתוח בינלאומי: יכול להיות שמה שמשפיע על הרצון של אנשים להיכנס לטרור הוא לא מצבם הכלכלי האישי, אלא המצב של הסביבה או המדינה שלהם. אפשר לחשוב, למשל, על אפגני משכיל ועשיר שעוסק בטרור בגלל מצבה הכלכלי הרעוע של מדינתו. בשביל לבדוק את הטענה הזו, בוצע מחקר שבדק את ארץ המקור של מחבלים שביצעו מספר פיגועי טרור גדולים, כמו פיגועי התאומים, בין השנים 1997 ל-2002. על ידי שימוש במאפיינים כלכליים וחברתיים שונים של מדינות המקור (גודל אוכלוסייה, תוצר לנפש, רמת זכויות פרט, שיעור מאמינים בדתות שונות ושיעור האנאלפביתים). לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין רמת התוצר לנפש לכמות פיגועי הטרור - אך כן נמצא שיוצאים פחות מחבלים ממדינות עם רמת זכויות אזרח גבוהה.


סיכום

לכל אחד מהמחקרים האלה יש בעיות ואף אחד מהם לא מושלם - אבל מחקר ועוד מחקר כבר הופכים למצבור ראיות שקשה להתעלם ממנו. קרוגר ומלקובה מסכמים זאת כך:


"צברנו מספיק ראיות שאפשר לשער בביטחון יחסי מדוע השתתפות בטרור ואלימות פוליטית אינו מתואם, או אפילו מתואם באופן חיובי, עם השכלה והכנסה... בצד ההיצע של טרוריסטים, טרור דומה לצורות אחרות של השתתפות פוליטית. אנשים משכילים יותר מרקע חברתי-כלכלי אמיד משתתפים יותר בפוליטיקה כיוון שזו דורשת רמה מינימלית מסוימת של עניין, מומחיות, מחויבות ומאמץ – ויותר סביר שאנשים שלא צריכים לדאוג לקיום היום-יומי שלהם ידאגו לנושאים הללו. הממצא שישנם יותר טרוריסטים שיצאו ממדינות שלוקות מבחינת זכויות אזרח – מחזק את הטענה שטרור הוא תופעה פוליטית יותר מאשר היא כלכלית. בצד הביקוש, נראה שארגוני טרור מעדיפים אנשים מחויבים ומשכילים לעומת אנאלפביתים עניים.

נראה שיש מעט מאוד סיבה לאופטימיות שהפחתת העוני או הרחבת ההשכלה תוביל להפחתה משמעותית בטרור, ללא שינויים נוספים."

2956 צפיות

הרשמו לעדכונים במייל!