• haamanitveharochel

תמותה עודפת

בשעה טובה ומוצלחת, המאמר האקדמי המשותף של ד"ר דמיטרי קובאק ושלי – Tracking Excess Mortality with the World Mortality Dataset, על תמותה עודפת ברחבי העולם בזמן מגפת הקורונה, התפרסם בכתב העת eLife לאחר ביקורת עמיתים. אז כפי שהבטחנו כבר הרבה זמן – להלן רשומה על המאגר והמחקר.


רקע: מה זה תמותה עודפת?

בתחילת המגפה, אזור מרץ 2020, מה שהתחיל כלחישות הפך לצעקות בחלקים מסוימים בתקשורת בישראל ובעולם – אין מה לחשוש מוירוס הקורונה. זה בדיוק כמו שפעת. אם בזמן שגרה, כמה מאות אנשים מתו משפעת בכל חודש בישראל, מספר זהה של אנשים ימותו במהלך המגפה, כשסיבת המוות פשוט תשונה משפעת לקורונה. פרופ' יורם לס קרא לזה "החלפת סטיקר". ה"ראיות" לטענה הזו היו פשוטות: מספר האנשים שמתו במרץ 2020 היה כמעט זהה למספר האנשים שמתו במרץ 2019. זה עניין אותי, ולכן התחלתי לחקור.


אני כלכלן וסטטיסטיקאי, ורגיל לבצע השוואת בינלאומיות. כאשר יש לך גישה למידע ממדינות רבות, תאוריות פשטניות מדי בדרך-כלל נכשלות. אם בוחנים מקרוב את המגמות במדינה מסוימת, קל לטעות ולהאמין כי גילינו את האמת כולה, בין אם מדובר באבטלה, קורונה או תמותה עודפת. לכן, רציתי לבדוק האם הייתה תמותה עודפת במדינות רבות ככל האפשר – ואם כן, כמה?


תמותה עודפת היא שיטה ותיקה ומוכחת לאמידת ההשפעה של מגפות, אסונות טבע, רעב ואסונות אחרים. איך אנחנו יודעים כמה אנשים מתו במגפה של 1665, או בשפעת הספרדית? בעזרת תמותה עודפת. אז מה זה? בפשטות, זו כמות המתים מעל ומעבר לצפוי בשגרה. ישנן שיטות רבות לחשב את התמותה הצפויה והעודפת. לדוגמה: לשכות סטטיסטיות ופרסומים רבים משתמשים בממוצע מספר המתים ב-3-5 שנים הקודמות. זוהי הערכה טובה במדינות בהן התמותה לא משתנה מאוד בין שנה שנה (למשל: בריטניה), אך היא יכולה להוביל להערכת-יתר של תמותה עודפת במדינות בהן התמותה עולה משנה לשנה (למשל: דרום קוריאה, ישראל וארה"ב) והערכת-חסר של מוות עודף במדינות בהן התמותה פוחתת משנה לשנה (למשל: רוסיה ושוודיה).




עקב כך, ההערכה שלנו למספר המיתות הצפוי מתייחסת הן לעונתיות (מתים יותר בחורף מאשר באביב) והן למגמה השנתית בכל מדינה. אם נשים בצד איך בדיוק עושים את הבדיקה הזאת, כולן דורשות נתונים היסטוריים ועכשוויים על מספר האנשים שמתים בכל שבוע או חודש בכל מדינה.


נתונים, נתונים, נתונים

מאחר וזה לא מה שאני חוקר בדרך כלל, הייתי מעט מופתע לגלות שכמעט ולא קיימים נתונים כאלה. מידע על התמותה לפי מדינה מדווח בדרך-כלל בצורה שנתית ובעיכוב משמעותי של שנה-שנתיים, במקרה הטוב; כך שבהתחלה, היה לי רק מעט מאוד מידע "עכשווי" (מ-2020 והלאה). אחת-אחת, מדינות רבות החלו להאיץ את תהליך איסוף ופרסום המידע שלהן אודות תמותה שבועית או חודשית וכן סיפקו מידע היסטורי, שיוכל לשמש כבסיס להערכת התמותה הצפויה. כלי תקשורת ומוסדות אקדמיים כגון The Financial Times, The Economist ו-The Human Mortality Database עמדו בתחילה בראש מאמץ זה, ואיגדו נתונים ממקורות רבים במקום אחד. אני שמח לומר גם שהיום, המאגרים של ה-Financial Times, The Economist ו- Our World in Data כולם מתבססים על המאגר שלנו (חפשו את הקרדיט: World Mortality Dataset).



המאגרים הללו הראו תמותה עודפת משמעותית במדינות בהן הקורונה התפשטה מוקדם: ארה"ב, בריטניה, איטליה, בלגיה וכד'; אך הם היו מוגבלים לדמוקרטיות עשירות ומפותחות. התחלתי לחקור ולחפש נתונים על תמותה מכל הסיבות, מכל רחבי העולם. פעמים רבות, הנתונים התחבאו ממש מתחת לאף: שנתונים סטטיסטים, תת-תת טבלה בעמוד 39 בדיווח לתקשורת של לשכה סטטיסטית כזו או אחרת, מחולל לוחות וכד'. אם לא מצאתי, פשוט שאלתי. שלחתי הודעות ללשכות סטטיסטיות, משרדי בריאות, מרשמי אוכלוסין ומרכזים לבקרת מחלות מכל רחבי העולם. חלק השיבו עם המידע המבוקש, חלק כלל לא הגיבו וחלק הגיבו שאין להן נתונים כאלה, כי הן פשוט לא רושמות תמותה באופן מסודר (לדוגמה: רוב מדינות אפריקה). באחת הפגישות עם המחלקה הסטטיסטית של האו"ם, אמרתי שאני מקווה שבעוד כמה שנים, נדע מה קרה באפריקה ב-2020 ו-2021. בתגובה אמרו לי שאני אופטימי, ושלדעתם זה ייקח לפחות עשור, אם לא יותר.



תמותה עודפת

שותפי למחקר, ד"ר דמיטרי קובאק ואני הוספנו אט-אט עוד ועוד מדינות וטריטוריות, כך שכרגע יש לנו 105 מהן במאגר. המאגר, World Mortality Dataset (תמותה עולמית) פתוח לשימוש לכולם ולכל מטרה. במאמר אנחנו מנתחים את הנתונים ומוצאים המון דברים מעניינים. קודם כל: האם יש תמותה עודפת במדינות עם קורונה? התשובה היא כן. ממש כן. במדינות מפותחות, התמותה העודפת והתמותה מקורונה הולכות יד ביד, כך שהשמועות הזדוניות על רופאים ובתי חולים תאבי בצע ש"מחליפים סטיקרים" כי הם מקבלים יותר כסף על נפטרי קורונה הוא חסר פשר.


במדינות מתפתחות, המצב מורכב יותר, כאשר במדינות רבות התמותה העודפת גבוהה פי כמה וכמה מהתמותה המדווחת מקורונה. מדוע? בחלק מהמדינות, זה פשוט עקב חוסר יכולת ניטור ובדיקות. זוכרים שהמוסד היה צריך להביא לכאן מטושים? אז במדינות שבהן אין יכולת מספיקה בכדי לבדוק, אנחנו רואים תמותה עודפת שזזה עם התמותה מקורונה, אך היא גבוהה יותר. במקסיקו, אקוודור ובוליביה, התמותה העודפת היא בערך פי 2.5 מהתמותה המדווחת מקורונה. במקסיקו דיווחו על 235 אלף נפטרי קורונה; התמותה העודפת קרובה יותר ל-468 אלף. במדינות אחרות, יש עדויות גם מן הנתונים וגם מדיווחים של עיתונאים, אנשי מערכת הבריאות ואזרחים למניפולציה ישירה – הסתרה מכוונת של האמת שאותה המשטר יודע, אך מנסה לצייר תמונה וורודה יותר לאזרחים שלו ולשאר העולם. הדוגמאות כוללות את טג'יקיסטן, ניקרגוואה, אוזבקיסטן, רוסיה ואירן – מדינות שבהן התמותה העודפת הייתה פי 100, 50, 30, 4 ו-2.1 מהמדווח. טג'יקיסטן דיווחה על 90 נפטרי קורונה; התמותה העודפת הייתה קרובה ל-9,000. רוסיה דיווחה על 135 אלף נפטרי קורונה עד סוף יוני; התמותה העודפת שם היא מעל 550 אלף.



יש גם מדינות ללא תמותה עודפת, לפחות עד הנתונים העדכניים ביותר – אוסטרליה, ניו-זילנד, טיוואן, מאוריציוס, מונגוליה, דרום קוריאה, דנמרק, יפן, מדינות אי בקריביים ועוד. אלו מדינות שהקורונה או לא הגיעה אליהן כלל (חסימת גבולות מצידן ומצד מדינות אחרות) או שהיא כמעט ולא התפשטה בהן עקב סגרים או מגבלות פחות נוקשות. כמו כל דבר בזמן הקורונה, גם תמותה עודפת היא דבר דינמי מאוד ומה שנכון אז יכול להיות לא נכון היום – באורוגואי לא הייתה תמותה עודפת עד סוף 2020 (הנתון האחרון שלנו), אבל היום יש בה תמותה עודפת משמעותית לדעתי, יחד עם העלייה בתמותה המדווחת מקורונה.


סיכום

אז מהי התמותה העודפת העולמית? בסך הכל, בכל המדינות שיש לנו – האומדן שלנו הוא פי 1.4 מהתמותה המדווחת מקורונה. אבל להערכתי, המספר האמיתי גבוה בהרבה יותר, כי לא הצלחנו להשיג נתונים על חלק מהמדינות הגדולות בעולם, כמו סין, הודו, פקיסטן ואינדונזיה, ועבור רוב מדינות אפריקה. מחקרים שמנסים לאמוד את התמותה העודפת בחלק מהמדינות הללו, בהיעדר נתונים לאומיים רשמים (אני מעורב בחלקם), שמים את התמותה העודפת בהודו בלפחות 2 מיליון (פי 5 מה-400 אלף המדווחים), ובאינדונזיה לפחות 500 אלף (פי 16 מה-23 אלף המדווחים).


אני חושב שיש גם הרבה מה ללמוד ממדינות שלא כלולות במאגר, שם יש לנו אינדיקציות אחרות לתמותה עודפת משמעותית וניסיונות הסתרה, כמו טורקיה. טורקיה דיווחה עוד בפברואר על ירידה משמעותית בקצב גידול האוכלוסייה ב-2020, כאשר אנחנו יודעים שמספר הלידות נשאר דומה לשנים קודמות, כך שהפער היחיד יכול לבוא מתמותה או הגירה החוצה משמעותית בצורה בלתי רגילה. את נתוני התמותה של 2020, שהיו אמורים לפרסם ביוני, הם דחו למועד בלתי ידוע עקב "קשיים טכניים" ואז גם דחו את פרסום נתוני ההגירה. בכירים לשעבר בלשכה הסטטיסטית הטורקית אמרו שהנתונים קיימים, והדחייה כנראה נובעת מחוסר רצון לחשוף את הנתונים. החוקר גוקלו יאמן אסף נתוני תמותה רשמיים מכמה מן הערים הגדולות בטורקיה (כמו איסטנבול) ומצא שם תמותה עודפת משמעותית. אם ההיקף נכון לגבי שאר טורקיה – התמותה העודפת שם היא בערך פי 5 מאשר מה שדווח.


בדרך כלל, לפני שמחקר מתפרסם, לא ניתן לעיין בו או בתוצרים שלו - וכאשר הוא מתפרסם, הסיפור נגמר ועוברים למחקר הבא. במקרה שלנו, את כל הנתונים שלנו, הקוד והאומדנים פרסמנו בצורה שקופה וחופשית ב-DAGsHub ו-GitHub, ואת הגרסאות המוקדמות העלנו לשרת מאמרים (medRxiv) שמאפשר לכולם לבחון ולהגיב. ואכן, עוד לפני שהוא התפרסם "רשמית" עכשיו, הוא שימש כבסיס לניתוחים מכל רחבי העולם – החל מאגף האסטרטגיה של ממשלת צרפת ועד לדו"ח השנתי של ארגון הבריאות העולמי. המאגר ממשיך להתעדכן כל הזמן ונוספות לו עוד מדינות ועוד נתונים, והוא יכול להוות בסיס לניתוחי מדיניות ומחקרים רבים במדעי החיים, החברה והרוח. נתונים הם ותמיד היו הבסיס לכל ניתוח, ואנחנו מקווים שבעתיד, מדינות ידווחו את הנתונים הללו באופן מסודר ורשמי, ולא יצטרכו להסתמך רק עלינו.


הפרויקט הזה לא היה אפשרי ללא שיתוף פעולה, פידבק ונתונים שקיבלנו מעיתונאים, חוקרים ואנשים "רגילים" מכל רחבי העולם, כולל אנשים שקישרו אותנו עם אנשים שקישרו אותנו עם אנשים בשביל שנדע טוב יותר לאן לפנות, איך אפשר לבדוק את אמינות המקורות שלנו ועוד. הייתה לי הזכות לעבוד עם אנשים רבים שחיים ועובדים במדינות שבהן רק לומר "קורונה" או לפקפק בנתונים האופטימיים שמתפרסמים זו עילה למאסר. תודה.


6370 צפיות20 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול