מיהו עני? כמה עניים יש בישראל? אם נשפוט לפי כותרות העיתונים והכתבות בטלוויזיה, אז יש בישראל כמה מיליוני עניים, שמגיעים מכמה מאות אלפי משפחות עניות.
מי הם העניים? התמונות לא מותירות מקום לספק: הם מחטטים בפחי זבל, תרים אחר שאריות מזון, בגדים או שמיכות. כמוהם יש מיליונים. האמנם? בואו ונצלול יחד אל מאחורי המספרים ונבין מיהו עני, וגם נשחק עם זה קצת ונראה מה אפשר ללמוד מכך.
איך מחשבים עוני
מי מחשב כמה עניים יש בישראל? בניגוד לתמונות, לא מעמידים ברחובות סוקרים שיספרו כמה אנשים מחטטים בפחי זבל במהלך השנה. עושים זאת בעזרת סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
בכל שנה, הלמ"ס בוחר באופן אקראי מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל¹ – בערך 10,000 משפחות, שמכילות כמעט 30 אלף איש. הם מייצגים בערך 2.6 מיליון משפחות ו-8.5 מיליון אנשים (כפי שסקר הצבעה בבחירות של 500 איש מייצג את כל הבוחרים בישראל), ומבקש מהם לענות על המון, המון שאלות: החל מהאם הם גרים בדירה בבעלותם וכמה הם חושבים שהיא שווה, ועד לכמה כסף הם הוציאו בחודש האחרון על מלפפונים חמוצים. בשביל לבדוק אם משפחה כלשהי היא ענייה צריך לדעת על המשפחה רק שני דברים: מהו סך ההכנסה שלה (מכל המקורות: עבודה, עסק, מניות, קצבאות, העברות ממשפחות אחרות וכד') אחרי שלקחנו ממנה מיסים (מס הכנסה וביטוח לאומי), וכמה אנשים גרים בבית.
ברגע שיש לנו את שני המספרים האלה, אנחנו יכולים לחשב את "ההכנסה לנפש" לכל משפחה². למה הכנסה לנפש ולא הכנסה סך הכל? מכיוון שזוג שמכניס 15 אלף שקלים בחודש ואין לו ילדים (הכנסה לנפש של 7,500 שקלים) נמצא במצב פיננסי (חומרי) טוב יותר מזוג עם אותה הכנסה ו-4 ילדים (הכנסה לנפש של 2,500 שקלים בחודש). עכשיו, לוקחים את ההכנסה לנפש של כל המשפחות הללו מסדרים אותן בשורה מהנמוך לגבוה, ומחפשים את החציון – ההכנסה לנפש שמתחתיה יש 50% מהמשפחות בישראל ומעליה 50% הנותרים.
למה חציון? כי הוא "מספיק קרוב" להכנסה שמאפיינת חלק גדול מהאוכלוסייה. אם תשאלו את עצמכם מהי רמת החיים החומרית המקובלת בישראל או בשוויץ או בקולומביה, אז החציון יהווה תשובה לא רעה לזה.³ את החציון מחלקים ב-2 ומקבלים "חצי מההכנסה החציונית לנפש" (עכשיו תגידו את זה מהר 5 פעמים) – זהו קו העוני. 2,876 שקלים לנפש בחודש. הוא מפריד בין שמיים וארץ, קודש וחול. מתחתיו: עניים; מעליו: לא עניים. התפלגות ההכנסות לנפש תראה כך:⁴
זהו מדד עוני יחסי. עני הוא מי שחי במשפחה שההכנסה שלה לנפש נמוכה מספיק מן "המקובל" בחברה הישראלית. זה לא אומר שעניים הם מי שאין להם אוכל במקרר. זה לא אומר שעניים הם מי שמחטטים בפחי זבל. זה גם לא אומר שעניים חיים כמו סולטנים ושיש להם משרתים. לעומת זאת, מדד עוני אבסלוטי יהיה כמות המשפחות שההכנסה שלהם לא מספיקה לצרכי בסיס מאוד מינימליים. נמצאת מתחת לאיזה סכום קבוע מסוים. מהו אותו הסכום? שאלה טובה. הבנק העולמי למשל מגדיר עוני אבסולוטי בהכנסה לנפש מתחת ל-1.9 דולר אמריקאי ביום. לפי המדד הזה, שיעור העוני בישראל הוא 0.2%.
אפשר להבין שזהו מדד עוני יחסי ולא אבסלוטי בעזרת תרגיל די פשוט: נניח שמחר המונגולים פולשים לישראל (מי ראה את זה בא?!) ובוזזים 25% מההכנסה לנפש של כל משפחה בישראל. למרות שכולנו יודעים שעכשיו כולם עניים יותר – כמות וזהות העניים תשאר בדיוק אותו דבר. אותו דבר להפך: נניח שמחר, המונגולים לא מגיעים לבזוז, אלא להעניק לנו מתנה – כל משפחה מקבלת 100% (!!!) תוספת להכנסה לנפש שלה. למרות שכולנו יודעים שעכשיו כולם עשירים יותר – כמות וזהות העניים תשאר בדיוק אותו דבר. מדד עוני יחסי הוא למעשה מדד אי-שוויון או שונות.⁵
אז 18.5% מהמשפחות בישראל נמצאות ב"עוני יחסי". 21.1% מהאנשים בישראל נמצאים בעוני יחסי. למה שיעור העוני של אנשים גבוה יותר משל משפחות? כי בישראל המשפחות העניות גדולות יותר מאשר בכלל האוכלוסייה.
שיטת המדידה הזו של עוני יחסי – שיעור המשפחות והאנשים שנמצאים מתחת לקו עוני של "חצי מחציון", הוא השיטה המקובלת למדידת עוני במדינות מפותחות. כך מודדים גם באנגליה, ניו-זילנד, דנמרק, הולנד, צרפת וכמעט כל מדינה אחרת שאתם יכולים לחשוב עליה. בכל מדינה התפלגות ההכנסות היא בעלת צורה קצת שונה, ולכן שיעור המשפחות שנמצאות מתחת ל"קו העוני" של כל מדינה שונה בין מדינות. כך מודדים שנה אחר שנה.
מי הם העניים בישראל
עכשיו כאשר אנו יודעים איך מחליטים אם מישהו עני באופן יחסי או לא, אנחנו יכולים לראות מה מאפיין את העניים בישראל, לעומת אלו שאינם עניים. ישנן הרבה מאוד שאלות שאפשר לשאול ולבדוק לגביהן האם יש הבדל בין עניים ולא עניים בישראל. כרגע אני רוצה להתמקד בנושא המגזר.
יש בישראל 4 מגזרים (או קבוצות אוכלוסייה) עיקריות: יהודים לא-חרדים (בערך 66% מהאוכלוסייה), יהודים-חרדים (בערך 11%), ערבים (בערך 20%), אחרים (צ'רקסים וכד' – בערך 3%).
ההתפלגות המגזרית של העניים שונה מאוד מההתפלגות בכלל האוכלוסייה: יהודים לא-חרדים מהווים רק 27% מהעניים למרות שהם 66% מהאוכלוסייה, יהודים-חרדים הם 26% מהעניים (למרות שהם רק 11% מהאוכלוסייה), ערבים הם 45.4% מהעניים (למרות שהם רק 20% מהאוכלוסייה), ואחרים הם 1.6%. דרך מעניינת נוספת לבחון את שאלת המגזר והעוני היא לשאול את השאלה ההפוכה: איזה שיעור מכל מגזר הוא עני? 8.6% מהיהודים הלא-חרדים הם עניים באופן יחסי, 52% מהחרדים הם עניים באופן יחסי, 47% מהערבים ו-11.3% מהאחרים. שימו לב שבכל החישובים האלו אנחנו משתמשים בקו עוני שהוגדר על בסיס כלל האוכלוסייה, ומיישמים אותו למגזרים.
זוכרים שאמרנו שאפשר לבדוק עוני יחסי בכל תקופה ובכל מדינה? אז בואו נעשה ניסוי. ניסוי להפחתת העוני בקרב יהודים חרדים וערבים: נחלק את ישראל ל-3 מדינות, מדינה לכל מגזר גדול: אחת ליהודים לא-חרדים, אחת לחרדים ואחת לערבים. בכל מדינה כזו אפשר למצוא את "ההכנסה המקובלת לנפש", לחלק ב-2 ולקבל את "קו העוני" ואז לבדוק איזה שיעור מהאנשים בכל "מדינה" כזאת הם עניים. התפלגות ההכנסות לנפש תראה כך:
ועכשיו, בכל "מדינה" נבדוק איזה שיעור מהאנשים נמצאים מתחת לקו העוני (הקו המקווקו). אצל יהודים לא-חרדים, שיעור העוני היחסי עומד על 12.3%; אצל יהודים-חרדים על 14.5% ואצל ערבים על 16.4%. הניסוי שלנו הפחית את העוני בקרב ערבים וחרדים באופן מאוד משמעותי מבלי שאף משפחה או אדם הגדילו את הכנסתם! זה רק מראה לכם שאסור להאמין לכלכלנים כשהם אומרים ש"אין ארוחות חינם".
בפעם הבאה
ברשומה הבאה בסדרה נתמקד בנושא התעסוקה והקצבאות – מה הקשר בין עבודה ועוני? האם קצבאות מוציאות אנשים מעוני? האם עבודה מוציאה אנשים מעוני?
¹ להרחבה על סקר הוצאות והכנסות משק הבית של הלמ"ס ועל המדגם שלו, אפשר לקרוא ברשומה שלנו "הישראלי הנפוץ".
² החלוקה היא למעשה ב"נפשות סטנדרטיות", שהיא דרך להביא בחשבון שהעלות השולית לפרט נוסף במשק הבית יורדת עם גודלו. למשל, כאשר שני אנשים עוברים לגור ביחד הם לא גרים בדירה בשטח (ועלות) של שתי דירות נפרדות. וכאשר יש לנו שני ילדים במקום אחד, עלות הגידול שלהם אינה פי 2 מהעלות של ילד אחד - אפשר לקנות כמויות גדולות יותר, הם יכולים לחלוק חדר, ואפשר להקפיץ את שניהם לגן בנסיעה אחת ועוד ועוד.
³ מה הקשר בין חציון ובין "מה מקובל" – אפשר לקרוא ברשומה שלנו "לא על הממוצע לבדו חלק א'".
⁴ ההכנסה לנפש סטנדרטית בישראל ב-2018 מגיעה עד למקסימום של יותר מ-158 אלף שקלים לנפש סטנדרטית בחודש (במהרה אצלכם, אמן). ההכנסה לנפש סטנדרטית של 99% מהמשפחות בישראל מגיעה עד 25 אלף שקל בחודש.
⁵ להרחבה על שונות ברשומה שלנו "פחד ושונות בשמות בנים בישראל".